אקו

להשתחרר, להתחבר, להנות ולהיות...

יום שבת, 25 באוקטובר 2014

תקשורת בין אישית כמפתח להצלחה ביחסים ובעבודה.

תקשורת בין אישית כמפתח להצלחה ביחסים ובעבודה.

כולנו רוצים להצליח במערכות היחסים שלנו ולפתח את הקריירה.
האם שאלת את עצמך פעם למה יש כאלה שמצליחים הרבה יותר מהאחרים?
מהו הסוד של האנשים שתמיד מוצאים חן בעייני כולם?

שאלה מעניינת נוספת,
כהורה, מה יהיה לך חשוב יותר,
שלילד שלך תהיה קריירה טובה ופרנסה גבוהה
או שיצליח מאד למצוא בת זוג ולנהל חיי משפחה טובים?

הרבה אנשים שמים דגש משמעותי על למידה מקצועית,
האומנם זה הכי חשוב?
אינטלגנציה רגשית - מחקרים חדשים על המוח מעלים את האפשרות
שהמדד הנכון לאינטליגנציה האנושית איננו מנת המשכל אלא הרגשות."
 ( קישור למאמר בנושא)

היכולת הרגשית משפיעה הרבה יותר על היכולת שלנו להצליח במערכות יחסים וגם בקריירה.

כולנו לעיתים כועסים, נעלבים, מפחדים, מודאגים וכדומה.
כולנו לפעמים נתקלים בקשיים, מחסומים, התנגדויות וכדומה.
אבל, יש כאלה שמצליחים להתמודד עם זה דיי מהר ויש כאלה שעלולים לשקוע ולשקוע...

אפשר להכין פרזנטצייה מדהימה, השאלה היא איך מתגברים על המבוכה והפחדים ומצליחים להעביר אותה?
איך מצליחים להרגיש בנוח בפגישות משמעותיות?
איך מצליחים להתבטא בישיבות חשובות?
איך מצליכים להתמודד עם האתגרים במערכות יחסים?

 האם ניתן לשפר יכולת רגשית? 
זה לא משהו מולד? אופי ? 
מבנה אישיותי?
ניתן ללמוד איך לפתח את היכולת הרגשת, וודאי.
אפשר ללמוד את זה בכל גיל, ילדים, נוער ומבוגרים.

ילדים בעלי תקשורת בין אישית טובה,
 שיודעים להבין את רגשות האחר,
לגלות אמפתיה,
 ולווסת רגשות,

יצליחו הרבה יותר מילדים בעלי מנת משכל גבוהה שלוקים בחוסר תקשורת.

עובדה, במשרד החינוך מודעים לזה.
שי פירון יזם את השינוי בגישה ע"י השקעת משאבים ל"למידה משמעותית".

לא רק ילדים,
למידה רגשית מועילה לכולם.

איך אפשר לפתח את התקשורת הבין אישית?
אפשר לקרוא על זה בספרות ובמאמרים אבל הלמידה הכי טובה היא
דרך תרגול, אימון, התנסויות רגשיות והמצאות בסביבת אנשים שבאים כדי לעבור תהליך התפתחותי.
חיזוק המודעות העצמית על ידי התבוננות והבנת דפוסי ההתנהגות שלנו.
חיזוק היכולת שלנו להיפתח, להשתחרר ולהיות אותנטיים בקרב אחרים.
חיזוק היכולת שלנו להבין אחרים ולהיות אמפתיים, אפילו לאנשים מאד שונים מאתנו.

בתוכנית "הנחיית קבוצות בשיטת אקו" ניתנת למשתתפים
הזדמנות לשפר ולחזק את היכולת הרגשית
ובמקביל ללמוד איך ניתן להוביל אנשים וקבוצות לשינוי, למידה והתפתחות.
 


אנחנו, יעקב ואיילת, זוג בחיים, בתהליך מתמשך של למידה,
עם ניסיון רב בעבודה עם מגוון אוכלוסיות, ילדים, נוער, מבוגרים, אוכלוסיות מיוחדות, ארגונים, בתי ספר,
עם ניסיון רב בהעברת שיטת אקו במספר רב של קורסים והכשרות במרכזים אקדמיים בארץ,
מזמינים אתכם להצטרף לתוכנית שנתית שתפתח ב 31.10.14 , ימי שישי, 09:00 – 12:15 במכללת סמינר הקיבוצים.

בין המרצים המתארחים, מומחים בהובלת קבוצות באמצעות שימוש בכלים טיפוליים ואומנותיים- 
איציק וניגגרטן- מנהל בית ספר לאומנויות הבמה,מכללת סמינר הקיבוצים.
ד"ר אילנה אליקים- ראש התוכנית לטיפול בדרמה, אוניברסיטת חיפה.
ד"ר עדי ברק - מרצה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, במאי תיאטרון, ומנחה תיאטרון פלייבק.
אביעד אפלבאום- PhD st' , יועץ ארגוני, מייסד ומפתח המתודולוגיה "התיאטרון הארגוני" .
אבי הדרי- מדריך בכיר בדרמה תרפיה ובגשטלט, לשעבר מנהל התכנית לדרמה תרפיה בלסלי קולג'.
גלילה טבצ'ניקוב- מנהלת שלוחת דרמה תרפיה מכללת תל חי בכפר הירוק.

נשמח לענות לשאלות.

יעקב ואיילת.

פרטים והרשמה בקובץ המצורף ובאתר
http://www.echoplayback.co.il/#!curse/c1unf



 

יום שלישי, 23 בספטמבר 2014

מה אפשר לעשות מסביב לשולחן בראש השנה

לכל משפחה יש את הדרך שלה לחגוג את ראש השנה,
מסורתיים, דתיים, חילוניים, חרדים...

המעמד חגיגי,
כולם ביחד, יושבים אחד ליד השני, לב ליד לב,
העיניים נפגשות,
זה זמן טוב להתכווננות משותפת,
לתת משמעות לרגע המיוחד הזה,
תפילות ומשאלות תמיד מתגשמות, באחריות :-)
לפעמים זה קורה מיד ולפעמים צריך סבלנות.

מספר אפשרויות לשיתוף בנושאים הבאים מסביב לשולחן ( או במהלך החג ):
1. כל אחד מספר על הדבר שהוא הכי גאה שעשה השנה ( כל הזכויות שמורות לנלי עמר )
2. כל אחד משתף מה הוא מאחל לעצמו לכבוד השנה החדשה
3. כל אחד מברך את זה שיושב לצידו
4. כל אחד מספר על עזרה משמעותית שהוא קיבל או נתן השנה
5. כל אחד מספר למי הוא היה רוצה לעזור או לתרום משהו בשנה הקרובה ( שנת שמיטה )
6. כל אחד מספר סיפור על משהו חדש שהתחיל לאחרונה
7. כל אחד מספר איזה דבר חדש היה רוצה להתחיל


- אפשר לעשות סבב, הראשון משתף בנושא מס' 1, השני בנושא מס 2 והלאה....


אפשר לסיים במעגל ידיים, עוצמים עיניים וכל אחד מביע את המשאלות שלו, אפשר ללחוש, אפשר לצעוק, אפשר בלב.


צילום: אביטל גיל בוברמן



אקו מאחלים לכולם שנה של שיתוף, מעוף, חיבור, אהבה, תקשורת, אינטמיות, הקשבה
ושכל המשאלות יתגשמו לטובה, אמן. 


מוזמנים לבקר אותנו ב-
 
אתר הבית http://www.echoplayback.co.il/
האתר בפייסבוק https://www.facebook.com/echoplayback
מאמרים על חינוך והורות 
http://echopl.blogspot.co.il/
מאמרים על אושר בעבודה
 http://echocompanies.blogspot.co.il/

באתר http://www.echoplayback.co.il/ ניתן למצוא מידע על :
הופעות וסדנאות לארגונים ומוסדות חינוך
הופעות לאירועים משפחתיים
תוכנית שנתית הנחיית קבוצות בשיטת אקו המועברת במכללת סמינר הקיבוצים
קורס מתקדם "הנחיית תיאטרון פלייבק בשיטת אקו" ( התנסות מעשית בהופעות וסדנאות )
הרצאות בנושאי חינוך, הורות
חוגי תיאטרון פלייבק בעין שמר וחיפה
טיפול רגשי בדרמה תרפיה
ערכת הפעלות וקלפים טיפוליים למנחי קבוצות ואנשי חינוך וטיפול
משחק קופסא חברתי "סיפורים" שמתאים לחברים, בני משפחה, ילדים נוער ומבוגרים

יום חמישי, 11 בספטמבר 2014

איך להתגבר על ביישנות?

איך להתגבר על ביישנות?

במפגש  תאטרון פלייבק האחרון של ילדים והורים  בפרדס חנה הזמנו את המשתתפים לתרגיל קצר ברחבי הסטודיו, אימא אחת סיפרה לי על הקושי שלה להצטרף ולהיות עם כולם, היא התביישה.

מי לא מתבייש?

מכירים את הרגע שהלב דופק, יש משהו שאנחנו רוצים לעשות או להגיד, מולנו קבוצה או אדם אחד ואנחנו תוהים איך להתחיל.

אנחנו מתחילים לחשוב מה חושבים עלינו, איך יגיבו למה שנעשה, הרבה מחשבות עוצרות.

איכשהו זה מזכיר לי את הרגע שאני מול המים, ים או ברכה.

יש כאלה שפשוט קופצים ראש, לא מתלבטים.

אני מעדיף להסתכל על המים, לגעת בהם עם הידיים, להרטיב את הגוף לאט לאט, מכפות הרגליים עד הראש.

לפעמים גם אני קופץ ראש, המפגש עם המים הקרים מפחיד ,  לא ממש מתאים לי.
בתוך הברכה, שמתחילים לשחות אז הקור  נעלם, אפשר להנות.

להביט על המים ולא להיכנס יכול מאד לתסכל.

לפני הרבה שנים היה לי קשה לדבר מול כל אחד, התביישתי, התביישתי מאד.

למה התביישתי?

בגלל הרבה סיבות...איכשהו נכנסתי למעגל כזה ...כילד חוויתי קשיים ולא שתפתי אף אחד, הסביבה לא בדיוק התאימה לי ...מבנה אישיות סגור...מספיק לא?

גם היום אני מרגיש לפעמים קושי במפגש עם אנשים, אדם או קבוצה, ילד או מבוגר.

אחרי שנים של התנסות במשחק, תנועה, הנחיית קבוצות והופעות מול קהל גדול למדתי לזהות את הרגע שהלב דופק ולהנות מזה.

נכון... גם היום לפני שאני מתחיל הלב דופק מהר, אני מסתכל על מי שממול, מרגיש את הלב ומתחבר להתרגשות הגדולה.

היום למדתי לפרש את דפיקות הלב כפעמוניי הרגש ולא כביישנות.

היום אני מאד שמח להרגיש את דפיקות הלב לפני מפגשים מאתגרים עם בני אדם.

שמישהו מסתכל עלי אני מפרש את זה כהזמנה, גם אם לפעמים המבט שלא ממש לא מזמין.

שאני מנחה קבוצה אז זה בדיוק כמו מול המים...
אני מזמין את כולם למעגל...
להסתכל, להחזיק ידיים, ולאט לאט מתחילים להזיז את הגוף, שמתחילים לזוז הקור נעלם, מתחילים להנות.







על ביטחון עצמי

מה זה ביטחון עצמי גבוה ?
איך אפשר לשפר את הביטחון העצמי?
במה תלוי הביטחון העצמי שלנו?


הרבה הורים מתקשרים אלי ואומרים לי שלילד שלהם יש ביטחון עצמי נמוך, שהוא סובל מדימוי עצמי נמוך והם רוצים לחזק אותו.
ביטחון עצמי הוא היכולת של אדם לפעול בהתאם לרצונו ולהיות בנוכחות כאן ועכשיו.
היכולת של אדם לפעול בחופשיות ובביטחון תלויה במידת הביטחון והקבלה שהוא מקבל מהסביבה.
סביבה לא מקבלת תקשה על כל אדם להרגיש בנוח, להביא את עצמו לידי ביטוי.

אנחנו נוטים לפרש התנהגויות שונות ולתייג.

לעתים נתייג אנשים שהם-
הססניים
שתקנים
מתלבטים
בעלי קצב איטי
רגישים
שקולים
מסתגלים ומתאקלמים באיטיות
                                        כבעלי  ביטחון עצמי נמוך.

לעתים נתייג אנשים שהם-
מוחצנים
בעלי קצב מהיר
אימפולסיביים
ספונטניים
דברניים
דעתניים
                                        כבעלי ביטחון עצמי גבוה.



רצון ומוטיבציה- ככל שנהיה מחוברים לרצון שלנו, חדורי מוטיבציה פנימית כך נצליח לבטא עצמנו בצורה טובה יותר. הביטחון העצמי שלנו יהיה נמוך ברגע שאנחנו נפעל מתוך אי שלמות, מתוך רצונם של אחרים ומתוך פחדים.

נוכחות כאן ועכשיו - ככל שנצליח להיות קשובים גם לסביבה וגם לעצמנו, שנצליח להיות שלמים כל רגע בזמן עם ההתמקמות שלנו ועם הבחירות שלנו ביחס למה שאנו רוצים לבטא ומה שאנו מבטאים בפועל כך הנוכחות שלנו תלך ותגדל.


כהורים, האתגר העומד בפנינו הוא לעזור לילדינו לפתח רצון, מוטיבציה, יכולת להקשיב לעצמם ולסביבה. לא למהר לפרש, לשפוט, לעזור, לבקר.
ילדים עוברים הרבה מעברים ושינויים בחייהם, חלק מהם בניגוד לרצונם.
כל מעבר דורש תקופת הסתגלות.
כל ילד מגיב למעברים בצורה ייחודית.
כל מעבר ושינוי מאתגר וקשה, יכול מאד להיות שאלה  מגיבים טוב יחסית למעבר או שינוי כלשהו מדחיקים את הקשיים, מרגישים לא בנוח להיות בחולשתם.

מה שנראה כלפי חוץ שונה ממה שמתרחש בפנים.

יכול להיות שחלק מאלה שאנחנו חושבים שהם בעלי ביטחון עצמי גבוה הם למעשה מציגים משהו לא אותנטי, לא מחובר.

כבוגרים, עלינו לברר עם עצמנו מה היכולת שלנו להקשיב לעצמנו, לסביבה. האם אנו שלמים עם המסגרות שאנו נמצאים בהם.

כל אדם נולד עם יכולות, כישורים ומבנה אישיותי ייחודי, עם כמיהה עצומה להראות, להיפתח ולהשתחרר. 


זה מתחיל ממש בגילאים הקטנים...

ילדים קטנים כל הזמן אומרים "תראו אותי", הם כמהים לקבל התייחסות חיובית ומחזקת למה שהם עשו.
הדימוי העצמי שלהם יגדל ככל שנראה, נעריך אותם ונצליח לבטא בצורה כנה ואותנטית את מה שהם רוצים שנראה.
הערכה כנה ואותנטית היא לא פשוטה.
רצוי להגיד משפט שמותאם לעשייה שלהם ולא כל הזמן "וואו... מדהים... כל הכבוד...".
קשה לנו כהורים לראות את ילדינו מתקשים, אנחנו נזדרז לעזור להם.

זה מתחיל ממש בגילאים הקטנים...

הילד שלכם מנסה לעלות בסולם ולא מצליחה.
מוכר לכם?
אז אפשר לחשוב שהוא לא מצליחה הוא אפילו עלול ליפול ולקבל מכה.
אז לא רק שהוא לא הצליח לעלות אלא שבכלל נכשל ואפילו נפגע.
ממש לא מוצלח.


יש ילדים שיעדיפו בכלל לא לנסות לעלות על הסולם,
הרבה מאתנו יכולים לפרש ולהגיד להם – "אל תפחדו",
מי אמר שזה פחד?
זה יכול להיות התלבטות, קצב אחר, למידה מתןך צפייה ועוד...
הרבה מאתנו יכולים , מתוך רצון טוב ומתוך קושי לקבל את ההמנעות לזרז את הילד,
במקרה כזה יש סיכוי גדול שהילד לא יצליח וייפול,
הרבה יגידו "לא נורא",
מי אמר שזה נורא?
זה יכול להיות צעד גדול, התנסות שהצריכה אומץ.
מחוויה של טיפוס על סולם הילד זכה לחוות הורים לחוצים, מאוכזבים, מפחדים,
שמשתמשים במלים "פחד" ו"נורא".
אפשר להציע לילד לעלות על הסולם למרות שמרבית הילדים לומדים מחיקוי והם מבינים את העניין.
אם הילד רוצה לעלות אז הדרך הנכונה היא לראות אותו, מה הוא מסוגל,
זה מתחיל בשלב הראשון בסולם, לתת לו לנסות, למצוא את החיבור הנכון בין השכל, הגוף, הרצון.


לשמחתי זכיתי לראות לא מזמן את  הילדה הקטנה שלי עולה על סולם, חוויה מכוננת.
היא ניסתה וניסתה לעלות לשלב הראשון שהיה ממש גבוה, חשבתי שאין לה סיכוי,
היא לא וויתרה.
התערבתי אחרי התלבטות ארוכה ונתתי לה דחיפה קטנה שתעזור לה לעלות.
מכן והלאה היא עלתה לבד, היד שלי מאחורה, אני מעודד אותה במילים, היא שומעת אותי,
מרגישה שאני שם, בטוחה שלא יכול לקרות לה כלום, גם אני בטוח שלא יכול לקרות לה כלום.
היא טיפסה על סולם ממש גבוה, הייתי חייב לטפס איתה ולהיות שם מאחורה.
שהיא הגיע למעלה החמאתי להם על כך שהצליחה לטפס לבד.
היא רצתה להתגלש במגלשה, פחדתי לתת לה להתגלש לבד אז עליתי איתה.
התגלשנו מחובקים.
"שוב" היא אמרה.
בדקתי שהמגלשה סגורה היטב בצדדים והרגשתי מספיק בטוח שהיא לא יכולה ליפול.
בפעם השנייה עודדתי אותה להתגלש לבד.
נלחצתי, לא הייתי בטוח שזה נכון אבל הרגשתי שזה הרגע המכונן,
יש פה תהליך שנבנה לאט לאט,
הכל בטוח, לא יכול לקרות לה כלום,
הפחד הכי גדול זה שזאת מגלשת מנהרה, לא רואים כל כך מה קורה שם,
היא יכולה להתגלגל,
הסתכלתי עליה וראיתי שהיא רוצה, מאד רוצה ואני צריך לשים את הפחדים שלי בצד,
הכל בטוח, לא יכול לקרות לה כלום,
חיכתי לה למטה והיא התגלשה, לבד, פעם ראשונה
"שוב" היא אמרה.
אם יש לכם ילדים קטנים אני ממליץ לכם להיות נוכחים בשלבי הגדילה שלהם, בגן השעשועים הם לומדים לפתח את הביטחון העצמי ואנחנו ההורים לומדים איך לשחרר, ללוות, להיות שם.

חמשת הטיפים לשיפור הביטחון העצמי

1. קבלה עצמית
2. פיתוח מיומנויות הרפייה, מדיטצייה, הקשבה פנימית
3. פעילות פיזית וגופנית
4. בילוי עם חברים
5. בדיקת המסגרות שאנו נמצאים בהם

באמצעות סדנאות תיאטרון פלייבק ניתן לשפר את הביטחון העצמי והנוכחות, הסדנאות מתאימות לילדים, בני נוער ומבוגרים.
במסגרת בטוחה, מאפשרת, מקבלת ולא שיפוטית לומדים המשתתפים לחזק את יכולת ההקשבה לעצמם, לסביבה, לרצונות ולחלומות.

יעקב דניאל, מטפל בדרמה, במאי, מלווה הורים וילדים, מקים ומייסד אקו, שיטה המשלבת טכניקות של משחק, דרמה תרפייה, פסיכודרמה ומגוון כלים יצירתיים​.​השיטה מיושמת ככלי לעיבוד תהליכים אישיים,  קבוצתיים והתפתחות אישית.


מאמרים בנושאי הורות, משפחה, הפרעות קשב http://echopl.blogspot.co.il/

.

מה צריך כדי להצליח להנחות קבוצות?

להנחות מפגש קבוצתי זה מאתגר מאד.

להוביל קבוצה לתהליך שאמור לתת למשתתפים "משהו".

ה"משהו" שכל מנחה מעביר לקבוצה תלוי במידה רבה באישיות המנחה, בדרך ההנחייה וביכולת המנחה להתחבר להתמודד עם ה"כאן ועכשיו".

מרבית המשתתפים יצליחו להפנים טוב יותר את החומר באווירה בטוחה ונעימה.

נכון, יכול להיות שלא כל החומר הלימודי יעבור אם נשקיע זמן ביצירת אווירה.

לא נורא, אם הצלחנו לחבר את המשתתפים לחומר הלימוד אז הצלחנו.

משם יהיה להם קל להמשיך.

המורה שלי לפיזיקה היה גאון אבל הוא הצליח להעביר את החומר רק לתלמידים הגאונים.
למורה שלי לאנגלית הייתה אינטליגנציה רגשית גבוה והיא הצליחה לראות ולקדם את כולם.

כילד וכבוגר, השיעורים והמפגשים שבהם הצלחתי להיתרם היו שיעורים שבהם המורים נתנו לי מקום להתבטא וסביבה בטוחה.

מפגשים שבהם נוצר בקבוצה מרקם מיוחד, מרקם שעשוי מחיבור הצבעים, האיכויות, הדעות, האמונות, סגנון החיים של כל אחד ואחת, מרקם שנוצר בעזרת יד מלטפת ומכוונת של המנחה.


שאלו את עצמכם הרבה שאלות, למשל-

האם המשתתפים בחרו מרצונם להגיע למפגש?
איזה אווירה יש במפגש?
מה אתם מרגישים כלפי הקבוצה?
מה הקבוצה מרגישה כלפיכם?
האם אתם מצליחים לראות את כל המשתתפים?
את מי אתם אוהבים במיוחד ולמה?
את מי אתם לא אוהבים במיוחד ולמה?
יש עוד הרבה שאלות ...
התשובות עליהם וודאי יעזרו לכם להבין טוב יותר את הקבוצה שאתם מנחים ומה צריך לבדוק ולשפר.

אני מזמין אתכם לחשוב בעיקר על-

מה אתם מרגישים לקראת המפגש עם הקבוצה?


 איור: רחל קיני


בהרבה מקרים, הקבוצה תרגיש את מה שאתם מרגישים...

בהכללה גסה-
אם המנחה מרגיש טוב לקראת המפגשים ויש אווירה טובה בקבוצה אז אפשר להעביר לקבוצה את ה"משהו".

אם אתם לא מרגשים טוב והאווירה בקבוצה לא טובה אז מומלץ לכם לעצור.

יש מנחים שמרגישים תחושות שליליות לפני כל מפגש.

תחושות כמו עייפות, חוסר ביטחון, פחד, חוסר עניין ועוד'.

כדי להצליח להנחות קבוצה צריך להקשיב לעצמך ולבדוק בצורה כנה מה ההרגשה כלפי הקבוצה.

מנחה טוב הוא זה שמצליח להביא את המשתתפים למצב שבו הם מצליחים להשתחרר, להיפתח ולהיתרם אחד מהשני.

מנחה טוב הוא זה שמצליח ליצור אווירה של קבלה ואמפתיות בקבוצה.

אם קשה לכם בהנחיית קבוצה מסוימת  אז מומלץ לחשוב על הכישרון או המרכיב אישיותי שנמצא בכם ושלא בא לידי ביטוי בקבוצה.

עצם המודעות לאותו מרכיב יכולה לעזור לכם מאד.

אולי אתם מלאי חוש הומור, יצירתיים, חמים, אוהבים מגע, חפיפניקים, לא ממושמעים, אוהבי הרפתקאות, סקרניים ועוד.... אבל במפגש מול הקבוצה הרבה מזה נעלם.


אם קשה לכם בהנחיית קבוצה מסוימת אז רצוי לבדוק את הסטינג, המסגרת של המפגש, להתאים אותה לאישיות שלכם ולמשתתפים.

השאיפה שלי היא להתחיל ולסיים מפגשים במעגל, רצוי להחזיק ידיים.
לא בכל קבוצה זה אפשרי...

יש קבוצות שבהם אני נוהג לפתוח בבדיקה מול הקבוצה, אם מישהו רוצה להתייחס למפגש הקודם.
יש קבוצות שבהם אני פותח בסבב של "מה קרה לאחרונה...".
יש קבוצות שבהם אני פותח במעגל תנועה.
יש קבוצות שבהם אני מסיים במעגל משאלות.


כאן ועכשיו

בהכללה גסה -
ככל שנצליח לראות, להקשיב, להגיב, לאסוף ולהחזיר לקבוצה  את מה שמתרחש בקבוצה -  ההנחיה שלנו תהיה יותר ויותר מותאמת לקבוצה והמשתתפים ירגישו בטוחים, שרואים אותם.

כדי שנצליח לראות ולהקשיב צריך לפתוח אוזניים, לפקוח עיניים, לנשום ולפתוח את הלב.
משם זה כבר אינטואיציה ...


מאמרים נוספים באתר http://echopl.blogspot.co.il/

שכל המשאלות יתגשמו אמן







איך לפתוח דף חדש?

לפעמים אנחנו מרגישים תקועים,
מרגישים שמשהו לא זז,
תחושה מלחיצה ומעצבנת.
התחושה יכולה להגיע ממגוון סיבות-
עבודה, לימודים, משפחה, בריאות, זוגיות...

איך רואים את האור?
איך מקשיבים ללב?

כדי להצליח לפתוח דף חדש צריך לגעת ולהרים את הדף הקיים.


כנער, כשהרגשתי תקוע מבחינה חברתית עברתי בית ספר.
כחייל, כשהרגשתי תקוע במימוש עצמי התחלתי להתעסק בנושא חדש ומסקרן.
בהמשך, כשהרגשתי תקוע בעבודה חששתי,
לקח לי הרבה זמן לאזור אומץ להחליף מקצוע.

היום אני מבין מה עזר לי לפתוח דף חדש.
העזתי לשתף אחרים במצוקה שלי ובמקביל לתקיעות בעבודה עשיתי דברים שאהבתי לעשות.

הרגע שבו הבנתי שאני צריך להחליף מקצוע היה בטבע,
הייתי לבד,
הרגשתי את השפע הקיים בעולם,
את הרוח שעוברת הלאה, ממקום למקום,
דמיינתי את עצמי עוזב את העבודה והרגשתי שמחה,
דמיינתי את עצמי מתחיל לעבוד בתחום התיאטרון והרגשתי בשמיים.
הלב שלי התעורר

"אור גדול מאיר הכל
ויותר כבר לא צריך לשאול
אני בא ללמוד ממה שטוב ולחיות
להתחיל הכל מהתחלה
כמו לנשום בפעם הראשונה
אני כאן אני לא מתבזבז יותר"

"אור גדול," אמיר דדון


אם יש לך רצון להתחיל משהו חדש ולא ברור מאיפה מתחילים,
אני מזמין אותך לנסות כמה אפשרויות:

- על השאלה "איך לפתוח דף חדש?" אפשר לקבל תשובה בדרך מיוחדת,
תבחרו ספר באופן אקראי, כיתבו על דף מספר עמוד ומספר שורה.
תקראו את השורה שקבלתם כמה פעמים... זה אמור לעורר בכם משהו...

- דברו ושתפו אנשים קרובים.

- שאל ואת עצמכם:
מתי היה לך טוב בחיים?
מה הדברים האהובים עלייך?
מי האנשים שעושים לך טוב?
איזה כישורים לא ממושים יש לך?
עם איזה חבר טוב מזמן לא נפגשת?
מתי פעם אחרונה נהנת?

- לעשות ספורט, פעילות פיזית, משחק קבוצתי.
כשהגוף שלנו זז אז הראש מתנער מאבק, הלב מתעורר

- להתבודד קצת בטבע, להרפות

- ללכת לחנות דיסקים, לשים אוזניות ולעוף...

- להיכנס ליוטיוב ולהתחיל את המסע של השירים האהובים

- לעצום עיניים ולרקוד בבית

- לכתוב על דף בלי לעצור, להתחיל ולהמשיך, לתת ליד לכתוב,
אפשר לכתוב עם היד שלא רגילים

- לצייר בעיניים עצומות


- לבנות משהו, בית על עץ, פאזל, להרכיב משהו מלגו, ליצור...

- לקחת גוש חימר או פלסטלינה ולראות מה יוצא...


אתם מוזמנים לקרוא כתבה שעשו עלי, על זוגתי איילת, על אקו ותיאטרון פלייבק בעיתון המקומי של פרדס חנה
http://media.wix.com/ugd/d13a73_bd97dc76222b4ef2899af76332e3118a.pdf
עמ 32


אירועים קרובים של אקו

18.9 20:30 , מופע פתוח לקהל בתל אביב
http://www.echoplayback.co.il/#!-/c13d


סדנאות והופעות לארגונים

קליניקה חדשה לתושבי חדרה- פרדס חנה- זכרון יעקב
פרטים באתר   http://www.echoplayback.co.il/#!dth/c1mjo

שכל המשאלות יתגשמו אמן.....

יום שלישי, 9 בספטמבר 2014

אושר בעבודה

יש כאלה שמאושרים יותר בעבודה, יש כאלה שפחות.

אם חשוב לכם להרגיש מאושרים בעבודה ( למי זה לא חשוב... ) אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט הבא,
הוא יכול לעזור, לפתוח חשיבה נוספת...

מזווית אישית-
לפני הרבה שנים עבדתי בחברת מחשבים גדולה,
כשהתקבלתי הייתי המאושר באדם.
הגשמתי חלום.
לא האמנתי שאתקבל.
השקעתי בטירוף, הייתי עובד גם מהבית.

סדרתי גם לחבר הטוב שלי להתקבל לעבוד שם.
גם הוא היה מאושר, גם הוא הגשים חלום.

התחלתי שם בתפקיד קטן ובהדרגה קבלתי עוד ועוד תפקידים.
כמובן שהשכר עלה בהתאם.
נפח התפקיד עלה עלה ועלה...

משהו אצלי התחיל להתערער.
מתישהו הרגשתי שאני מגיע לעבודה,
מתיישב מול המחשב, בקובייה הקטנה ואז מתחיל תהליך השאיבה,
שואבים לי את המוח.
הייתי חוזר הביתה מרוקן,
למעשה הייתי חושב על ענייני העבודה 24 שעות ביממה,
גם בלילה.
התחילו לעלות לי סימני שאלה לגבי מקום העבודה שלי,
המימוש שלי,
מידת שביעות הרצון שלי מהתפקיד.
התחלתי להרגיש פחות שייך לחברה, למטרות, ליעדים.

ש' פיטובסקי, צילום: אייל ראדו












לא הצלחתי לשתף אף אדם במקום העבודה בקושי שלי.

למזלי הראשון, היה לי תחביב, תיאטרון.
למזלי השני, ידידה טובה שלי הציעה לי להצטרף אליה וללמד תיאטרון חבורה של ילדי תסמונת דאון.
עשיתי את זה בהתנדבות.
למזלי השלישי, החלטתי לאסוף מבוגרים וללמד אותם תיאטרון, תיאטרון פלייבק.
זכיתי !!!
הרגשתי מאושר.

הרגשתי את הפער האדיר בין התסכול במקום העבודה לבין האושר שאני מרגיש כבתחביב
כשאני עוסק במה שאני אוהב.
בעבודה אני משקיע הרבה זמן וחוזר מרוקן.
השהות שלי בעיסוק החדש קטנה מאד משמעותית לעבודה אבל היא ממלאת אותי בסיפוק אדיר.
בעבודה אני בעצם משקיע משאבים גדולים שמטרתם העיקרית היא להגדיל את הכנסות החברה.
החברה מרוויחה הון עצום מאנשים כמוני.
בעיסוק החדש אני משקיע משאבים שמטרתם העיקרית היא לעזור לאנשים להיות מאושרים.
האושר לא נמדד בגרפים.
לעזור לאדם להרגיש מעט יותר מאושר זה המון, עולם ומלואו.
עודדתי אנשים להתחבר, להשתחרר, להנות ולהיות מי שהם...


החלטתי לפתוח דף חדש,
הלכתי ללמוד תיאטרון ובהמשך טיפול בדרמה.
אחרי עשור שבו אני מלווה בעיקר ילדים, הורים ואנשי חינוך החלטתי לחזור לארגונים,
לעזור לעובדים להיות מאושרים בעבודה.
אני נפגש עם מנהלים ואנשי משאבי אנוש ומציע להם מגוון סדנאות והופעות שמטרתם-
שיפור האווירה, התקשורת, היחסים, ההשתייכות, הגיבוש וכדומה.


מסתבר שהרבה מנהלים נמצאים בלחץ,
לחץ מירידה במכירות, תקופה לא טובה, מתחרים מאיימים...לא חסרות סיבות.
אני מסביר למנהלים שהמשאב העיקרי שלהם זה העובדים.
כדי שהעובדים יהיו מאושרים צריך לפנות לזה משאבים.
ככל שהעובדים ירגישו שמקום העבודה דואג לא רק לרווחים ולאינטרסים שלו,
אלא גם לצרכים של העובד אז העובדים יהיו יותר ויותר שלמים, בטוחים ומלאי מוטיבצייה.

אגב, החבר הטוב שסדרתי לו את העבודה...
היה מתלונן במשך שנים שהוא נמצא בכלוב של זהב,
שהוא עובד רק בשביל הכסף.
שבוע שעבר הוא אמר לי שהוא התפטר...
בעקבות זאת החלטתי לכתוב את הפוסט הזה...

ע' שגב צור, ע' גולד, נ' בוקר, צילום: אייל ראדו







אז איך להיות מאושר בעבודה?

עובדים:

חיים אישיים
כדי להיות מאושר בעבודה צריך להצליח למצוא זמן לחיים אישיים,
לפנות מקום לתחביבים והתעסקות בתחומי עניין.
לעסוק בפעילות ספורטיבית.
לבלות עם חברים.
עובד שמצליח לקחת את השליטה על החיים שלו ולמלא את הזמן הפנוי שלו בדברים שהוא מוצא לנכון
ירגיש מסופק יותר, ירגיש שהוא לא קורבן של העבודה.
עובד כזה יגיע כל בוקר רענן ומסופק מהחיים.

חיי משפחה
משפחה זה בית.
היזהרו לא להקריב את חיי המשפחה,
עדיף בעיות בעבודה ומשפחה מאושרת מאשר בעיות במשפחה והצלחה בעבודה.
צריך למצוא את האיזון הנכון,
תמיד יש עוד מייל דחוף לשלוח,
עוד שיחת טלפון חשובה.
הילדים שלכם לא צריכים משחקים חדשים,
הם רוצים להיות עם אבא ואימא, כמה שיותר.
מסכים למיניהם הם תחליף גרוע...
תקבעו זמנים קבועים במשך השבוע לבילויים עם בני הזוג ובילויים בנפרד עם הילדים.


יחסי עובדים
לבד זה עצוב.
ביחד זה שמח.
ככל שתרבו בשיחות אישיות,
תשתפו את האחרים במה שעובר עליכם,
בעבודה, בחיים, דילמות, בעיות, הצלחות, קשיים וכו'
תרגישו טוב יותר.
נצלו את ההפסקה להעמקת הקשר עם העובדים.
הכירו אנשים חדשים.

ע' גולד, י' דניאל, ב' דבי, צילום: אייל ראדו














מעורבות חברתית ותרומה לקהילה
מצאו את הזמן מחוץ לשעות העבודה לתרום לקהילה.
יש הרבה גופים שישמחו לקבל.
מילדים עד קשישים.
תאספו עוד אנשים מהעבודה לרעיון,
אולי מקום העבודה יתמוך בכם.
ברגע שתתנו מעצמכם תקבלו חזרה המון!!!



תקשורת כנה עם המנהל
שתפו את המנהל בכנות לגבי התחושות שלכם,
תחושות לגבי התפקיד, כמות הפרוייקטים,
שאיפות, קשיים, חלומות.
שתפו את המנהל בבעיות האישיות שלכם,
כן, החיים רצופים מכשולים, אסונות וקשיים וחשוב לדבר עליהם במקום העבודה.
אם אתם בתקופה קשה חשוב שיידעו זאת בעבודה,
לא לחכות לרגע האחרון.


להיות מרוצה בדיוק היחסי
שווה לך לחשוב לעומק על העבודה,
מצד אחד אולי יש כאלה שמרגישים אכזבה ותסכול בעבודה,
חושבים שבמקום אחר הם יכולים להשיג יותר.
האמנם?
אם בגדול, בגדול, מקום העבודה מתאים לך אז זה המון!!!
לכל מקום עבודה יש את הקשיים, חסרונות ובעיות משלו.
אם בדיוק היחסי אתם פחות או יותר מרוצים אז זה מעולה!!!
אם אתם מרגישים במקום העבודה צער, אדישות, שעמום, חוסר מיצוי אז זה הזמן להתעורר,
לקחת החלטה, לעזוב או להישאר ולעשות שינוי.

שינוי תפיסה, חשיבה חיובית
הדרך להיות מאושר היא להצליח בעבודה.
ככל שתצליחו להשתפר ולהתמקצע תהיו מסופקים יותר.
ככל שתצליחו להתמודד עם האתגרים השכליים והרגשיים,
עם מערכות היחסים המורכבות- תהיו יותר מאושרים בעבודה, תהיו יותר מאושרים ביום יום.

ש' פיטובסקי, צילום: אייל ראדו






ומה מנהלים יכולים לעשות?

הערכת עובדים
מי לא אוהב לקבל מילה טובה...

לא פעם זה קשה 
אבל לרוב מילה טובה 
מיד עושה לי טוב 
רק מילה טובה 
או שתיים לא יותר מזה. 

אפשר לאמץ את הרעיון הבא-
לשלוח כל יום מייל לכל העובדים ולציין עובד מצטיין אחד,
שתרם משהו לחברה.


כנות 
לדבר בפתיחות ובצורה נעימה,
עובדים רוצים לדעת מה חושבים עליהם,
הם לא רוצים להיות מופתעים.
עדיף לא לשמור בבטן.


יחסים
הרבה עובדים מתוסכלים כי הם ביחסים לא טובים עם המנהל.
כדי לנהל עובדים צריך להכיר אותם,
להתעניין בשלומם,
להיות אחראי על היחסים.
לתת להם את התחושה שהם חופשיים לדבר.
מחקרים מצאו ששיפור ב 1% ביחס מנהל- עובד שווה לתחושת האושר שעובד יחווה כתוצאה מגידול של 30% בשכר!!!

אפשר לאמץ את הרעיון הבא-
לאכול כל יום עם חבורה אחרת של עובדים.
אכילה משותפת היא הזדמנות לראות, להראות, להכיר...

סדנאות וערבי גיבוש
אין כמו אירוע שמהלכו העובדים חווים שחרור, צחוק והנאה.
ככל שהעובדים יבלו יותר ביחד הם גם ישתפו פעולה זה עם זה טוב יותר בעבודה.
באירועים כאלה למנהל יש הזדמנות להראות שהוא "אנושי",
שכמו כל אחד, גם הוא אוהב לבלות, לצחוק ולהנות.

אפשר לאמץ את הרעיון הבא-
אם יש חדר אוכל אז עדיף לחבר שולחנות קטנים לשולחן גדול,
ארוחת הצהריים היא הזדמנות של העובדים להכיר,
עדיף שכמה שיותר עובדים ישבו ביחד מסביב לשולחן.
אכילה זה אירוע חברתי.
ככל שהעובדים יכירו טוב יותר אחד את השני  הם ישתפו פעולה זה עם זה טוב יותר.

השפעה חיוביות
ככל שמנהלים יצליחו ליצור אצל העובדים את התחושה שמה שהעובדים עושים משפיע בצורה חיובית על אנשים אחרים,
העובדים ירגישו מאושרים יותר ויותר.

תרומה לקהילה
פעילות התנדבותית בזמן העבודה ובמסגרת קבוצתית תשפר את הלכידות ואת תחושת ההשתייכות של העובדים
ותקטין את תחושת הניכור כלפי העובדים.
העובדים יעריכו שלארגון יש עוד מטרות ערכיות מלבד הצרכים העסקיים.


דבר אחרון, לעובדים ומנהלים
בתנ"ך המילה אושר נובעת מאישור, ופירושה שהאדם חש שיש אישור לפעולותיו ומעשיו.
סקרים שנעשו בנושא האושר מראים שהעובדים המובילים ברמת האושר הם ממקצועות ההוראה והסיעוד.
אנשי חינוך וטיפול מרגישים שיש אישור להשקעה שלהם,
הם עוסקים בנתינה לאחר,
ככל שנרגיש שאנחנו מצליחים באמת לתרום לסביבה, לקהילה ולאחר נרגיש מסופקים ומאושרים יותר ויותר.


אקו מציעה לרגל התחלת השנה מגוון מוצרים לחיזוק האושר בעבודה:
הופעות וסדנאות  לעובדים
הרצאה בנושא הורות ואיזון בית-עבודה
פרוייקט מעורבות חברתית ותרומה לקהילה

 פרטים ב http://www.echoplayback.co.il/

צילום התמונות: אייל ראדו, מתוך חזרות של שחקני תיאטרון פלייבק אקו



18.9, 20:30  מופע פתוח לקהל
כרטיסים בהנחה מוקדמת
לרגל השקת "אקו לארגונים" הזמנה זוגית ללא תשלום למנהלי משאבי אנוש ומנהלי חברות וארגונים.



תעשו לנו לייק https://www.facebook.com/echoplayback


בלוג מאמרים בנושאי חינוך והורות http://echopl.blogspot.co.il/

מייל yacoved@gmail.com




שכל המשאלות יתגשמו לטובה, אמן.

יעקב דניאל, מייסד אקו, מנהל  התוכנית "הנחיית קבוצות בשיטת אקו" המועברת במכללת סמינר הקיבוצים ובעוד מוסדות אקדמיים. במאי, מנחה קבוצות, מעביר הרצאות וסדנאות למגוון ארגונים ומוסדות, מטפל בדרמה בקליניקה פרטית, , עובד עם ילדים, נוער מבוגרים, פרטני וקבוצתי. במאי ושחקן.